top of page

מאמרים

ייעוץ שינה לפעוטות מגיל שנה: איך מתמודדים עם יקיצות, הרדמות ובקבוק או הנקה בלילה

  • לפני 4 ימים
  • זמן קריאה 6 דקות

אם הפעוט שלכם כבר חגג שנה ועדיין מתעורר מספר פעמים בלילה, חשוב קודם כול לדעת שהשנה השנייה לחיים היא תקופה התפתחותית מרתקת ואינטנסיבית מאוד. הצעדים הראשונים, המילים הראשונות, התרחבות ההבנה והרצון ההולך וגובר לעצמאות, כל אלה יכולים להשפיע גם על השינה.


ייעוץ שינה לפעוטות בגיל שנה ומעלה נראה לעיתים אחרת מייעוץ שינה לתינוקות צעירים יותר. הפעוט כבר מבין הרבה יותר, מגיב באופן פעיל למה שקורה סביבו ומתחיל לגלות שיש לו רצונות משלו. לכן בגיל הזה אני לא מסתכלת רק על מספר היקיצות או על אופן ההרדמה, אלא על התמונה כולה: שגרת היום, התנומות, התזונה, הקשר עם ההורים, הגבולות בבית והאופן שבו הילד רגיל לקבל עזרה בהירדמות.


בתהליכי ייעוץ השינה שלי אני משלבת בין עקרונות מעולם השינה לבין הגישה האדלריאנית, שמביאה איתה הסתכלות רחבה על יחסים, תחושת שייכות, עצמאות וגבולות. המטרה היא לא רק שילד "יירדם לבד", אלא ליצור שינוי שמתאים לילד ולמשפחה ומאפשר לכולם לישון טוב יותר.


מה משתנה בשינה סביב גיל שנה?


השנה השנייה לחיים מביאה איתה שינויים התפתחותיים משמעותיים, ולעיתים גם השינה משתנה יחד איתם.

ההליכה מתבססת, השפה מתפתחת, הילד מבין יותר ויותר ממה שנאמר סביבו ומתחיל להתנסות בעצמאות. המוח עסוק בלמידה ובעיבוד של אינספור מיומנויות חדשות, ולעיתים דווקא בסוף היום נראה שיש קושי להירגע ולהיפרד.


חרדת נטישה ושינה


סביב גיל שנה ובמהלך השנה השנייה חרדת הנטישה יכולה להיות נוכחת מאוד. הפעוט כבר מבין שאמא או אבא יכולים להתרחק ממנו, אבל היכולת שלו להתמודד עם הפרידה עדיין מתפתחת.


בלילה הדבר יכול להתבטא בהתנגדות להיכנס למיטה, בבכי כשההורה מתרחק, בקריאות חוזרות או בצורך בנוכחות הורית ממושכת.

במצבים כאלה, המענה בעיניי אינו לבחור בין "להיות שם עבורו" לבין "ללמד אותו לישון". אפשר לעשות את שניהם. לתת ביטחון ומענה רגשי, ובמקביל ליצור בהדרגה דרך חדשה וברורה יותר להירדמות.


הרצון לעצמאות מגיע גם למיטה


מי שחי עם פעוט בן שנה וחצי או שנתיים מכיר היטב את ה"לא".

זה שלב התפתחותי חשוב. הילד מגלה שיש לו רצון משלו ושהוא יכול להשפיע על המציאות. לפעמים גם ההשכבה הופכת לזירה שבה הוא בודק מה קורה כשאני מבקש עוד מים, עוד סיפור, עוד חיבוק, כשאני קם מהמיטה או מתנגד לסיים את היום.

זה לא אומר שהילד "עושה דווקא". הרבה פעמים הוא פשוט עושה את מה שהוא אמור לעשות בגילו, בודק, מתנסה ולומד איפה הוא נגמר ואיפה אנחנו מתחילים.

ופה בדיוק אנחנו צריכים להיות המבוגרים שמובילים אותו, ברכות אבל גם בבהירות.


מעבר משתי תנומות לתנומה אחת


עוד שינוי משמעותי שמתרחש אצל פעוטות רבים בתקופה הזו הוא המעבר משתי תנומות ביום לתנומה אחת.

המעבר אינו מתרחש ביום אחד ולעיתים יש תקופה שבה ביום מסוים הילד עדיין זקוק לשתי תנומות וביום אחר מסתפק באחת.


איך אפשר לזהות שהמעבר מתקרב?


ייתכן שתראו סירוב עקבי לאחת התנומות, קושי להירדם לתנומת הצהריים לאחר שנת בוקר טובה, הירדמות שהולכת ומתאחרת או ימים שבהם הילד מדלג על אחת התנומות ועדיין מצליח להגיע לערב יחסית בטוב.

חשוב לא למהר לבטל תנומה רק מתוך מחשבה שאם הילד יהיה עייף יותר הוא יישן טוב יותר בלילה. עייפות יתר יכולה דווקא להקשות על ההירדמות ולהפוך את סוף היום לסוער הרבה יותר.

לכן כשיש שינוי פתאומי בשינה סביב גיל שנה עד שנתיים, אחד הדברים הראשונים שכדאי לבדוק הוא האם סדר היום עדיין מתאים לצרכים של הילד.


פעוט בן שנה מתעורר הרבה בלילה, האם זה נורמלי?


כולנו מתעוררים לרגעים קצרים במהלך הלילה, גם ילדים וגם מבוגרים. לכן עצם קיומן של יקיצות אינו בהכרח הבעיה.


השאלה המעניינת יותר היא מה הילד צריך כדי לחזור לישון.

אם בכל יקיצה הוא זקוק בדיוק לאותו תנאי שהיה נוכח כשהוא נרדם, למשל בקבוק, הנקה, ידיים, נדנוד או נוכחות ממושכת של אחד ההורים, לעיתים נוצר קשר חזק בין אותו תנאי לבין היכולת לחזור לשינה.


בתהליך ייעוץ שינה אנחנו לא מנסים "למנוע מהילד להתעורר", אלא לעזור לו בהדרגה לפתח יותר יכולת לחזור לשינה, תוך שמירה על תחושת הביטחון והקשר עם ההורים.


גמילה מבקבוק בלילה והאכלות לילה


אחת השאלות שאני פוגשת הרבה סביב גיל שנה היא מה עושים עם בקבוק או הנקה בלילה.


כאן חשוב להפריד בין צורך תזונתי לבין הרגל הירדמות. אצל פעוט בריא שמתפתח היטב ואוכל באופן מספק במהלך היום, לעיתים ניתן להתחיל לצמצם בהדרגה האכלות לילה. יחד עם זאת, לפני שמורידים האכלה באופן גורף חשוב להסתכל על הילד הספציפי, על הגדילה שלו, על האכילה במהלך היום ועל ההיסטוריה הרפואית שלו, ובכל ספק להתייעץ עם רופא או אשת מקצוע בתחום התזונה.


כאשר הבקבוק אינו משמש רק לאוכל אלא הפך להיות הדרך המרכזית להירגע ולהירדם, העבודה אינה רק על הוצאת החלב. אנחנו רוצים לעזור לילד לבנות בהדרגה דרכים נוספות להירגע ולחזור לשינה.


האם כדאי להחליף את החלב במים בלילה?


ברוב המקרים החלפת החלב במים לא פותרת את היקיצות אלא משנה את סוג התלות, ובדרך כלל הילד ממשיך להתעורר שוב ושוב כדי לקבל את הבקבוק, ואז לא פתרנו את הקשר בין הבקבוק להירדמות אלא רק החלפנו את מה שיש בתוכו.


לכן אני מעדיפה להסתכל על התמונה הרחבה: כמה הילד אוכל ושותה ביום, באיזה אופן הוא נרדם בתחילת הלילה, מה קורה בכל יקיצה ואיזה תפקיד ממלא הבקבוק עבורו.


המטרה היא לא "לקחת לו משהו", אלא לעזור לו לרכוש בהדרגה דרך נוספת להירגע ולהירדם.


הרדמה עצמאית בגיל שנה: לא להשאיר לבד, אלא ללמד בהדרגה


אחד היתרונות הגדולים בעבודה עם פעוטות הוא שכבר אפשר להשתמש הרבה יותר בתקשורת. הם אולי עדיין לא מדברים במשפטים, אבל הם מבינים הרבה יותר ממה שנדמה לנו. לכן כשאנחנו רוצים ליצור שינוי בדרך ההרדמה, כדאי להכין אותם מראש. לדבר בשפה פשוטה, לספר מה עומד לקרות ולחזור על אותו מסר שוב ושוב.


אפשר למשל לומר:


"הערב אחרי הסיפור ניכנס למיטה. אמא תהיה לידך ותעזור לך להירדם."


גם אם הילד עדיין לא מבין כל מילה, הוא שומע את הטון, לומד את הרצף ובהדרגה מתחיל להבין למה לצפות.


טקס שינה קבוע לפעוטות


טקס שינה הוא אחד הכלים הפשוטים והחשובים ביותר לשינה בגיל הזה.


אין צורך בטקס ארוך או מסובך. להפך. רצף קצר שחוזר פחות או יותר באותו אופן מדי ערב מאפשר לילד להבין שהיום מתקרב לסיומו. לפירוט נוסף, ראו מאמר על טקס שינה.


גבולות בשינה, גם רכות וגם הובלה


כאן נכנסים מבחינתי בצורה מאוד משמעותית העקרונות של הדרכת ההורים.


לפעמים הורים חוששים שאם הילד בוכה או מתנגד לשינוי, סימן שאנחנו עושים לו משהו לא נכון. אבל תסכול הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. מותר לילד לא לאהוב את הגבול החדש. מותר לו לרצות עוד סיפור, עוד בקבוק או עוד חצי שעה עם אמא ואבא. התפקיד שלנו אינו למנוע ממנו כל תסכול, אלא להיות לידו גם כשהוא מתוסכל.


אפשר לומר: "אני יודעת שאתה רוצה עוד סיפור. קשה לסיים את היום. קראנו את הסיפור שלנו ועכשיו הולכים לישון. אני כאן איתך."


זה בדיוק החיבור שאני מאמינה בו, גבול ברור לצד אמפתיה. סמכות בלי כוחנות, והכלה בלי לוותר על ההובלה ההורית.


5 טעויות נפוצות בהתמודדות עם בעיות שינה בגיל שנה


אחת הטעויות הנפוצות היא לנסות לפתור כל יקיצה באמצעות בקבוק. אם הבקבוק הוא כבר חלק קבוע מכל מעבר בין מחזורי שינה, כדאי לבדוק האם הוא עדיין עונה על רעב או שכבר הפך לחלק הכרחי מההירדמות.


טעות נוספת היא לבטל תנומות מוקדם מדי מתוך מחשבה שככל שהילד יהיה עייף יותר, כך הוא יישן טוב יותר. אצל פעוטות עייפות יתר עלולה דווקא להקשות על השינה.


גם חוסר עקביות יכול לבלבל מאוד. אם בערב אחד נרדמים במיטה, בערב אחר בסלון ובערב השלישי אחרי ארבעה סיפורים ועוד חצי שעה של משחק, לילד קשה להבין מה צפוי ממנו.


עוד טעות שאני רואה היא לנסות ליישם "שיטת שינה" שמישהו אחר המליץ עליה בלי לבדוק האם היא מתאימה לילד ולמשפחה.


והטעות האחרונה היא לחשוב שהדרך היחידה ליצור שינוי היא להתעלם מבכי. היא לא. אפשר ללמד הרגלי שינה בהדרגה, להיות נוכחים ולתת מענה, ובאותו הזמן גם לעזור לילד לרכוש יכולות חדשות.


איך נראה תהליך ייעוץ שינה לפעוטות איתי?


אני מתחילה מהבנה עמוקה של מה שקורה אצלכם היום. אנחנו מסתכלים על שגרת היום, זמני השינה והתנומות, תזונה, דרך ההרדמה, היקיצות בלילה, המזג של הילד וגם על ההתנהלות המשפחתית סביב השינה. מתוך התמונה הזו אני בונה תכנית שמתאימה לילד שלכם ולא תכנית שהילד צריך להתאים את עצמו אליה.


יש ילדים שזקוקים לשינוי מאוד הדרגתי והרבה נוכחות, אחרים מסתגלים מהר יותר. יש משפחות שבהן הבקבוק הוא מוקד הקושי, אצל אחרות דווקא ההשכבה, הגבולות או התזמון של שנת היום.


מבחינתי ייעוץ שינה טוב אינו רק ניסיון להגיע ללילה רצוף. הוא תהליך שבו ההורים מבינים טוב יותר את הילד שלהם, מקבלים כלים ברורים ויודעים איך להוביל שינוי ברוגע, בעקביות ובלי לוותר על הקשר והביטחון.


מתי כדאי לפנות לייעוץ שינה?


אם ההשכבות הפכו למאבק כמעט מדי ערב, אם הפעוט מתעורר שוב ושוב במהלך הלילה, אם הוא תלוי בבקבוק, בהנקה או בנוכחות ממושכת כדי לחזור לישון, או אם אתם פשוט מרגישים שהעייפות כבר משפיעה עליכם ועל הבית, אפשר לעצור ולבדוק מה עומד מאחורי הקושי.


לפעמים שינוי קטן בסדר היום עושה הבדל גדול, ולפעמים צריך תהליך עמוק יותר של שינוי הרגלים, גבולות ואופן ההרדמה.


המטרה היא לעזור לילד, ולכם, להגיע לשינה רגועה, בטוחה וטובה יותר, מתוך הבנה של הצרכים שלו, שמירה על הקשר והביטחון, והובלה הורית ברורה ועקבית.


אם אתם מרגישים שהשינה כבר הפכה למאבק, שהיקיצות מתישות את הבית או שפשוט קשה לכם לדעת מה נכון לעשות, לפעמים הסתכלות מקצועית ומדויקת על התמונה כולה יכולה לעשות סדר ולבנות דרך שמתאימה באמת לילד ולמשפחה שלכם.


על הכותבת


מרב בן חור-סבן היא מדריכת הורים מוסמכת בגישת אדלר ויועצת שינה מוסמכת בגישת "לילה טוב". היא מלווה הורים ומשפחות בתהליכי שינה והדרכת הורים, בגישה הדרגתית ומכילה המשלבת מענה לצרכים הרגשיים של הילד לצד גבולות ברורים והובלה הורית.

מרב מקבלת הורים בקליניקה בהרצליה ומלווה משפחות מכל הארץ ומחו"ל גם בזום.



bottom of page